אופנוע לעונת החורף 

רקע

לפני מספר ימים, דחה בית המשפט תביעת יבואן אופנוע נגד רשות המכס, בקשר לערך שהוצהר בעת היבוא. היבואן טען למחיר זול ממחיר שוק, בעיקר בשל רכישה בעונת החורף בארה"ב, אך נכשל בהוכחת הטענה (1).

מה היה סיפור המקרה?

התובע ייבא לישראל, ביבוא אישי, אופנוע הארלי דויסון שנת ייצור 2021. האופנוע נרכש על ידו בניו-ג'רזי ארה"ב, כאשר התובע בעצמו טס לשם וביצע את הרכישה. 

האופנוע יובא במאי 2022, התובע הצהיר כי עלות האופנוע היא 15,300$ ובתוספת 700$ עלויות הובלה ושילוח, סה"כ, 16,000$.

רשות המכס קבעה, לאור השוואה למחירי מחירון בארה"ב ופרמטרים נוספים, כי מדובר בערך נמוך ולא סביר, נמוך כ-25% ממחירי השוק. התובע זומן למתן עדות ולאחר שלא שכנע את רשות המכס, פסלה הרשות את הערך וקבעה אותו על סך של כ-21,700$, על פי מחירון לוי יצחק. 

התובע שילם במחאה את תוספת מסי היבוא בסך של כ-22,000 ש"ח והגיש תביעה לבית המשפט. 

התובע טען כי מדובר באופנוע בסיסי ללא תוספות או שדרוגים, וכי נרכש בעונת החורף, בה המחירים בארה"ב לאופנועים צונחים בצורה דרמטית.

רשות המכס קבעה כי לא הוצגו די ראיות לתמוך במחיר שהוצהר, למשל, האופנוע נרכש במרץ שכבר הסתיימה עונת החורף, התובע טען ששילם במזומן אבל לא הציג הצהרה שנדרש להראות בעת כניסתו לארה"ב עם סכום שכזה, מדובר באופנוע שעבר 53 מייל בלבד ולכן יש להתייחס אליו כחדש, ועוד.

מה פסק בית המשפט?

בית המשפט מצא ליקויים בעמדת היבואן, שלא סיפק די הוכחות לתמיכה במחיר הנמוך ששולם. בין היתר, לא הוכיח התובע כי אכן קיימת ירידת מחיר של אופנועים בארה"ב בעונת החורף, לא סיפק דוגמאות למחירונים שונים, לא הביא דוגמאות להצעות מחיר אחרות שקיבל באותה עת כשטס לארה"ב, לא הביא לעדות את החבר עימו טס לארה"ב, לא הביא מומחה להוכחת המחיר, ועוד. 

בשלב קביעת המחיר, תהה בית המשפט, מדוע הלכה רשות המכס למחירון לוי יצחק |(מחיר מכירה בישראל) וממנו חילצה את המיסים ועלויות היבוא, במקום להשוות את המחיר למחיר יבוא של מוצר דומה. בית המשפט הוסיף, כי אם מחירונים במדינת המוצא- ארה"ב, הם ששימשו בסיס לפסילת מחיר היבואן, לא ברור מדוע בשלב השומה, התחשיב מתבסס על מחירון לוי יצחק. 

אך למרות תהייה זו, משהתובע לא סיפק תחשיב משלו ורק טען כנגד תחשיב המכס, דחה בית המשפט את התביעה, אימץ את קביעת המחיר של המכס, וחייב את התובע בהוצאות של 3,000 ש"ח.

מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?

על כלי רכב מנועי, כולל אופנועים, מוטלים מסי יבוא גבוהים למדי. 

אופנועים מסווגים בפרט 87.11 לצו תעריף המכס, וחייבים במכס של 7% (למעט אם מיובאים תחת הסכם סחר חופשי), מס קניה של כ-40-70% (תלוי בנפח המנוע) ומע"מ של 17% שאינו ניתן לניכוי כשמדובר ביבוא אישי.

על כן, כשמדובר ביבוא של אופנוע, לשני הצדדים- היבואן ורשות המכס, קיים תמריץ מובנה לעורר ויכוח על הערך שהוצהר.

במקרה הנוכחי, התובע הודה שהמחיר שהוצהר למכס, הוא מחיר נמוך בכ-25% ממחיר שוק/מחירון. במצב דברים זה, על התובע מוטל נטל הוכחה/שכנוע מוגבר, להצדיק את הערך הנמוך ששולם. ערך נמוך אינו מביא בוודאות לפסילתו, ובלבד שלתובע די הוכחות שזהו המחיר ששולם ומה הסיבות לכך.

 במקרה זה, התובע, על פי בית המשפט, הגיש ראיות דלות, שהסתכמו בחשבון ספק, שטר מכר, אך לא הביא מספיק עדים, לא הביא חוות-דעת מומחה, לא הוכיח מדוע בחורף בארה"ב יש מחירים זולים יותר, ועוד. התובע גם לא הביא לעדות את מוכר האופנוע מארה"ב. 

מדובר בתביעה של כ-22,000 ש"ח בלבד, על כן נראה שלתובע לא הייתה הצדקה כלכלית להשקיע ביתר שאת בהוכחתה. 

הפניות: 

(1) ת.א.ד.מ (שלום ראשון לציון) 61430-02-23 מתי קריוף נ' משרד האוצר/אגף המכס ומע"מ/מחלקת יבוא אישי/בית המכס חיפה, פסק-דין מיום 3.7.24, כבוד הרשמת הבכירה דורון זיו-אב. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו. היבואן רשאי לערער לבית המשפט המחוזי.